איך הגיעו בני-האדם המודרניים לאירופה ולאסיה? באיזו מהירות התפשטו שינויים תרבותיים במהלך ההיסטוריה מאיזור אחד לאיזור אחר? במה נבדלות השיניים והעצמות שלנו מאלה של הניאדרתליים? אלה הן מספר דוגמאות לשאלות הנחקרות ב"מרכז מקס פלאנק-מכון ויצמן לחקר ארכיאולוגיה ואנתרופולגיה אינטגרטיבית". הקבוצה במכון ויצמן למדע עוסקת בעיקר במחקר "עיתוי התמורה התרבותית", שמטרתו לשפוך אור על היבטים שונים של ההיסטוריה האנושית. המחקר מתבצע באמצעות בדיקות מדעיות באתרים הארכיאולוגיים עצמם, ולאחר מכן מתבצעות בדיקות נוספות במעבדה, כמו תיארוך ברזולוציה גבוהה באמצעות פחמן רדיואקטיבי, ושימוש במאיץ ספקטרוסקופיית מאסות.

קרא עוד

סין העניקה לעולם את החרסינה, והיא המדינה המזוהה יותר מכל עם כלים שבירים אלה. עם זאת, על כתר הבכורה של השימוש בכלי חרס היא מתמודדת זה זמן רב עם שתי מדינות סמוכות: יפן ומזרח רוסיה. צוות מדענים ממכון ויצמן למדע הצליח להכריע בסוגיה, ולקבוע בוודאות את גילו של כלי החרס העתיק ביותר שתוארך עד כה: כ-18,000 שנה. מחקר זה מענק את זכות הראשונים לשימוש המוקדם ביותר בכלי חרס – לפחות לפי שעה – לתושביו הקדומים של אזור חונין שבדרום סין.

קרא עוד

האתנו-ארכיאולוגים חוקרים חברות מסורתיות בנות ימינו, במטרה לשפוך אור על דרך חייהן של חברות קדומות. מדענית ממכון ויצמן למדע משלבת גיאולוגיה עם אתנו-ארכיאולוגיה, וחוקרת חומרים טבעיים וחומרים מעשי ידי אדם אשר נמצאים בישובים מודרניים ועתיקים. כך, לדוגמה, בחפירה בתל דור, גילתה המדענית כי משטחי אבקה לבנה הנמצאים במבנים שונים בעיר, הם מינרלים שמקורם בגללי בעלי-חיים. באופן זה עלה בידה לזהות את המבנים כמכלאות, וכך לספק מידע חסר על "המהפכה האורבנית" באגן הים התיכון. מחקרים אחרים שלה עשויים לשפוך אור על שאלות הנוגעות להיסטוריה של ארץ ישראל, ולתוקף ההיסטורי של סיפורי התנ"ך.

קרא עוד