מדעני מכון ויצמן למדע חוקרים את תופעת מוליכות-העל, המתחוללת כאשר חומר מוליך חשמל (מתכת או חומר קרמי) מקורר לטמפרטורות נמוכות מאוד, וכתוצאה מכך התנגדותו להולכת זרם חשמלי פוחתת ומגיעה לאפס, כלומר, החומר אינו מתנגד כלל לזרם חשמלי העובר דרכו. מוליכי-על עשויים לשמש בין היתר להולכה של זרם גבוה למרחקים גדולים, לבניית מגנטים חזקים הנחוצים, למשל, לבניית רכבות מהירות מאוד ומאיצי חלקיקים, ועוד. מדעני המכון "קילקלו" את תכונת מוליכות-העל באמצעות שדה מגנטי חזק. כך גילו שבשילוב מסוים של זרם, מתח, עוצמת שדה מגנטי וטמפרטורה, החומר מאבד לחלוטין את היכולת להוליך זרם חשמלי. במלים אחרות, הם גילו תופעה שזכתה מיד לכינוי בידוד-על.

קרא עוד

הבדלים בין מידת הבליעה של קרינת השמש בקרקע, והבדלים בחימום הישיר של האוויר על-ידי השמש, יוצרים הפרשי טמפרטורה ובהתאמה הפרשי לחצים. כתוצאה מכך מתחוללות תדיר באטמוספירה הן תנועת אוויר אנכית והן זרימות (רוחות) אופקיות. מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו תיאוריה המראה כיצד תופעות אלה מובילות להתפתחות מערבולות ענק באטמוספירת כדור-הארץ. המדענים יצרו תופעות דומות במערכת המבוקרת במעבדה, וקיבלו תוצאות המתאימות לתחזיות המודל שפיתחו. מתברר שתנועה אנכית זעירה יחסית, המתחוללת במערכת שבה מתקיימת כבר תנועה (רוח) אופקית חזקה, מובילה בתוך זמן לא רב, להתפתחות מערבולת אופקית ענקית. בהמשך גילו המדענים כיצד זרימת אוויר אנכית מעבירה אנרגיה למערבולת האופקית.

קרא עוד

מדעני מכון ויצמן הוכיחו שבמצבים מסוימים נוצרים בזרם חשמלי מבנים של אלקטרונים המתפקדים כ"חלקיקים מדומים", שכל אחד מהם נושא מטען חשמלי הקטן ממטענו ה"בסיסי" של אלקטרון בודד: שליש ממנו, חמישית, וכך הלאה. בניסוי אחר גילו המדענים חלקיקים מדומים אחרים, שמטענם החשמלי שווה לרבע ממטען האלקטרון, או שמינית, וכך הלאה. חלקיקים מדומים אלה נעים באותו כיוון שבו נע הזרם החשמלי. אבל לפי תחזית תיאורטית מסוימת, במקביל לזרימה זו, מתקיימת זרימה בכיוון הפוך של חלקיקים מדומים אחרים, שאינם נושאים מטען חשמלי, אלא רק אנרגיה. מדעני המכון הצליחו לצפות גם בחלקיקים מדומים אלה. תגלית זו מהווה צעד נוסף בחקר האפשרויות לבניית מחשב קוונטי.

קרא עוד